לא יתערבו החברים בשום עניני העיר. כלומר יכולים להתערב יחד עם שאר שומרי התורה מהעיר בכל הענינים, אבל רק כאנשים פרטיים יחידים, לא בתורת החברים ולא בשמה, ולא לאמור שהחברים צריכים פרנס לעצמם בקהלה וכדומה. מפני שהדברים הללו סוף כל סוף מביאים לידי אהבת הכבוד ונצחון, והחברייא צריכה להיות נקי׳ מכל זה. ואם יאמר לך חברך הלא בזמן הזה גם זאת נחוצית היא. השב לו, בתורת אנשים נחוץ לנו בזמן הזה ויחד עם שאר החרדים אתערב, אבל בתורת החברייא השלימה לא אתערב. כיון שהחברייא הקדושה למעלה מהזמן ולמעלה מהאנושיות היא, וכשאנו מתאספים בתור חברים להחברייא או גם בשעה שמתעמק כל אחד במחשבתו וברצונו בה ובדרכי׳, בשעה זו נמצאים אנו מחוץ לעוה״ז ורחוק מן כל מושגי׳ ושאיפותי׳, תחת אורו של הבעש״ט זצ״ל ושאר הצדיקים שאחריו אנו נמצאים אז.
הכשרת האברכים · פרק י״א, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
