חיי מוהר"ן · פרק תקל״ה, א׳

(צב) לְזִכָּרוֹן לִרְשֹׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּעֵת שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהָיָה יָשֵׁן בַּחוּץ עַל מִטָּה וְהִתְחִיל לִצְעֹק מְאֹד בְּתוֹךְ הַשֵּׁנָה, וְרָצוּ כֻּלָּם אֵלָיו וְהֵקִיץ, וְנִכְנַס לַבַּיִת וּפָתַח סֵפֶר וְאָמַר שֶׁמָּצָא שָׁם מְבֹאָר אוֹתוֹ הָעִנְיָן. כִּי אוֹתוֹ הַבַּיִת הַיְנוּ קְרֶעטְשְׁמֶע [אַכְסַנְיָא] הָיָה בָּנוּי מֵחָדָשׁ מֵעֵצִים יוֹנְקִים שֶׁלֹּא נִזְקְנוּ עֲדַיִן וְאָמַר שֶׁפָּתַח אֶת אוֹתוֹ הַסֵּפֶר כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה מִדְרָשׁ, וְהָיָה כָּתוּב בְּמָקוֹם זֶה כְּשֶׁקּוֹצְצִין אִילָן קֹדֶם זְמַנּוֹ כְּאִלּוּ הוֹרְגִין נֶפֶשׁ. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁכְּשֶׁיָּשֵׁן חָלַם לוֹ שֶׁמֻּנָּחִים סְבִיבָיו הֲרוּגִים וְנִתְפַּחֵד מְאֹד, בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁמֻּנָּחִים אֶצְלוֹ וְכוּ' וְהִתְחִיל לִצְעֹק מְאֹד עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּם אֵלָיו. גַּם אָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְדַקְדֵּק עַל אֵיזֶה מִטָּה לִישֹׁן. וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁאִמּוֹ הָיְתָה עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ, וְנָתְנוּ לָהֶם שְׁנֵי מִטּוֹת לִישֹׁן. בַּבֹּקֶר סִפֵּר לְאִמּוֹ שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַגֵּיהִנָּם. וְאָמְרָה לוֹ אִמּוֹ אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי שֶׁחָלַם לִי שֶׁהוֹלִיכוּ אוֹתִי דֶּרֶךְ כָּל הַגַּן־עֵדֶן. וְסִפֵּר לָהֶם הַמַּחֲזִיק הַכְּפָר שֶׁהַמִּטָּה שֶׁהִיא הָיְתָה יְשֵׁנָה עָלֶיהָ אוֹתָהּ הַמִּטָּה הוּא מַחֲזִיק בִּשְׁבִיל אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים וּכְבָר הָיוּ יְשֵׁנִים עָלֶיהָ כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְהַמִּטָּה הַשְּׁנִיָּה הָיוּ יְשֵׁנִים עָלֶיהָ פָּרִיצִים. וְגַם כָּאן אוֹתָהּ הַמִּטָּה הָיְתָה יְשֵׁנָה עָלֶיהָ וְכוּ' וּמוּבָן פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם מִמֵּילָא: