(לד) מִכְּבָר קֹדֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקֵּשׁ אֶחָד אוֹתוֹ עַל בָּנִים וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה, וְהֵשִׁיב שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה חָשׁוּב כִּצְדָקָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם (בְּרֵאשִׁית ט"ו): "וְהֶאֱמִין בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה". וְאָמַר: שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכֶה לְבָנִים, כִּי אֱמוּנָה בְּגִימַטְרִיָּא בָּנִים וְכֵן הֲוָה שֶׁנִּפְקַד זֶה הָאִישׁ וְהָיוּ לוֹ בָּנִים:
חיי מוהר"ן · פרק תע״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · OYW
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי מוהר"ן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.