חיי מוהר"ן · פרק קפ״ח, א׳

(ד) כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְאוּמֶין בְּסוֹף יָמָיו וְדִבֵּר עִמִּי עַל הָעֲגָלָה דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין כַּמָּה שִׂיחוֹת נָאוֹת קְדוֹשׁוֹת מְאֹד הַמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד. וְהֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יְגַלֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָאֱמֶת וְיֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ וְכוּ'. אָז עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר כִּרְצוֹנוֹ "גָּאט וֶועט פָארְט אוֹסְפִירְן". הֵשִׁיב לִי בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד "וָואס אִיז עֶר וֶועט אוֹיס פִירִין. גָּאט פִירְט תָּמִיד אוֹיס":