חיי מוהר"ן · פרק קכ״ג, א׳

(כ) קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב קִבֵּץ מִנְיָן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְטָעַן לִפְנֵיהֶם עִם הַבַּעַל דָּבָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיָן זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וְאָמַר שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְקַלְקְלוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה כָּבֵד מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ. וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה. וְלֹא הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו, אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. כִּי תָּמִיד הָיָה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְכוּ', שֶׁאֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ': כְּשֶׁהִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לַחֲלֹק עָלָיו אָמַר: יָדַעְתִּי שֶׁיַּעֲמֹד עָלַי הַס"מ וְכוּ' אֲבָל תְּמִיָה לִי עַל שֶׁמָּסְרוּ זֹאת לְיָדוֹ. וְאָמַר דִּבְרֵי צַחוּת כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מוּטָב שֶׁיַּפִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְגוּב הָאֲרָיוֹת וְאַל יֻמְּסַר בְּיַד שׂוֹנְאָי, אֲבָל מַה עוֹשִׂים כְּשֶׁהַשּׂוֹנֶא בְּעַצְמוֹ הוּא אַרְיֵה כִּי וְכוּ'. אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵבּוּשׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם. וְאָמַר שֶׁלְּעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה צְחוֹק נָאֶה עִמּוֹ אוֹיף יֶענֶער וֶועלְט וֶועט זַיין אַשֵׁיין שְׁפִּילְכֶען מִיט אִיהם. אֲחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה תּוֹרוֹת הַנּוֹגְעִין לְעִנְיָן הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם וְתָּבִין. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִמֶּנּוּ וְלִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל: