יום כיפור

יום הכיפורים, י׳ בתשרי, הוא היום הקדוש בשנה - יום סליחה, מחילה וכפרה. בתורה נאמר ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם״ (ויקרא טז), והוא חותם את עשרת ימי התשובה.

בזמן המקדש היה זה היום היחיד שבו נכנס הכהן הגדול אל קודש הקודשים לעבודת היום המיוחדת. משחרב המקדש, עיקר היום הוא התשובה, התפילה והתענית. חז״ל הדגישו שעצם היום מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אך עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו (משנה יומא ח).

היום כולו מוקדש לתפילה, ובו חמישה סדרי תפילה: כל נדרי וערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה - סדר תפילה שאין כמותו בכל השנה. חוזרים ומתוודים לאורך היום, ואומרים סליחות ופיוטים.

נהוג ללבוש לבן, כסמל לטהרה ולדמיון למלאכים, ורבים לובשים קיטל. לפני היום מרבים בבקשת מחילה מן החברים ובתשובה, ומקיימים סעודה מפסקת לפני כניסת הצום.

יום הכיפורים אסור בחמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ותשמיש. הצום הוא מן התורה, ואיסור המלאכה בו חמור כשל שבת. עם זאת, פיקוח נפש דוחה את הצום: חולה שיש בו סכנה אוכל כפי הצורך, וכן יש דינים מיוחדים ליולדת, למעוברת ולחולים.