צום גדליה

לאחר חורבן הבית הראשון מינה מלך בבל את גדליה בן אחיקם לנציב על שארית היהודים שנותרו בארץ. גדליה נרצח, ועם רציחתו נמלטה השארית למצרים והארץ נותרה ריקה מיושביה היהודים.

הצום נמנה עם ארבעת הצומות שנקבעו על החורבן. עניינו אינו רק אבל על אדם אחד אלא על מה שנגדע עמו: הסיכוי לחיים יהודיים מסודרים בארץ מיד אחרי החורבן.

הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים. אומרים סליחות, ומוסיפים ״עננו״ בתפילה. קוראים בתורה ״ויחל משה״ שחרית ומנחה, ובמנחה קוראים גם הפטרה. הוא חל למחרת ראש השנה, ובשנה שבו הוא חל בשבת הוא נדחה ליום ראשון.

זהו צום קל: הוא מתחיל בבוקר ולא מן הערב, ואין בו איסורי הרחצה והנעילה שיש בתשעה באב. חולה, מעוברת ומיניקה פטורים ממנו על פי רוב, ויש לשאול רב במקרה של ספק. פרטי הדינים בשולחן ערוך אורח חיים בהלכות תעניות.