ט״ו באב

המשנה קובעת שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים. הגמרא מונה כמה מאורעות שאירעו בו, ובהם היתר השבטים לבוא זה בזה והפסקת מיתת דור המדבר.

מאז חורבן הבית לא נותרו בו מנהגי חג של ממש, והוא ניכר בעיקר בכך שאין אומרים בו תחנון. בדורות האחרונים נעשה גם ליום שנוהגים לציין בו קשר וזוגיות, מנהג עממי מאוחר.

אין אומרים בו תחנון ואין אומרים צידוק הדין. הוא חל מיד אחרי תשעת הימים, ורבים רואים בו סיום מנהגי האבלות של בין המצרים. נהוג להרבות בו בלימוד תורה.

מנהגי האבלות של תשעת הימים נמשכים לפי רוב המנהגים עד חצות היום של י׳ באב, כלומר עד לפני ט״ו באב. אין בט״ו באב הלכות מיוחדות מלבד דיני התפילה. הפרטים בהלכות תשעה באב שבאורח חיים.