תענית אסתר

תענית אסתר נקבעה זכר לשני דברים: לצום שגזרה אסתר על היהודים בשושן לפני שנכנסה אל המלך שלא כדין, ולהתכנסות ישראל בי״ג באדר לתפילה ביום שבו עמדו על נפשם.

מכאן שאין זה צום של אבל אלא של תפילה ועמידה לפני קרב, ולכן הוא נסמך דווקא ליום השמחה שאחריו.

צמים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, אומרים סליחות ו״עננו״, וקוראים ״ויחל״. לפני קריאת המגילה בערב נוהגים לתת ״מחצית השקל״ - שלוש מטבעות - זכר למחצית השקל שנתנו במקדש.

כשי״ג באדר חל בשבת, הצום מוקדם ליום חמישי ואינו נדחה לאחר פורים. זהו הצום הקל שבצומות, ובפוסקים הורחב הפטור ממנו יותר משאר הצומות - למעוברות, מיניקות, חולים ומי שחלש. יש לשאול רב במקרה של ספק.