שבעה עשר בתמוז

בשבעה עשר בתמוז הובקעו חומות ירושלים לפני חורבן הבית השני. המשנה מונה בו חמישה דברים שאירעו: נשתברו הלוחות, בטל התמיד, הובקעה העיר, שרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל.

הצום פותח את ״שלושת השבועות״ - ימי בין המצרים שבין י״ז בתמוז לתשעה באב, תקופה שנוהגים בה מנהגי אבלות שהולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב.

צום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, עם סליחות, ״עננו״ וקריאת ״ויחל״. מן היום הזה ואילך נמנעים מתספורת ומנישואין, ורבים נמנעים גם משמיעת מוזיקה. בראש חודש אב מתחילים ״תשעת הימים״ שבהם ההימנעות רחבה יותר.

כשי״ז בתמוז חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון. הוא צום קל, ופטורי החולים והמעוברות נוהגים בו. עיקר ההלכות שבתקופה נוגעות למנהגי בין המצרים, שיש בהם הבדלים בין מנהג אשכנז למנהג ספרד. הפרטים בהלכות תשעה באב שבאורח חיים.