פורים

פורים חל בי״ד באדר, ובערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע (כירושלים) בט״ו - ״שושן פורים״. החג מציין את הצלת יהודי מלכות פרס מגזירת ההשמדה של המן, כמסופר במגילת אסתר.

ייחודו של הנס בכך שהתרחש בדרך הטבע, בלא נס גלוי, ושם ה׳ אינו נזכר במגילה במפורש - ומכאן עניינו של היום כגילוי ההשגחה הנסתרת ו״ונהפוך הוא״, היפוך הגורל מרעה לטובה.

ליום ארבע מצוות: קריאת המגילה בלילה וביום, משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים, וסעודת פורים של שמחה. בקריאת המגילה נוהגים להרעיש בהזכרת המן. כן נהוג לתת ״מחצית השקל״ זכר למקדש, ולהתחפש - מנהג מאוחר המבטא את עניין ההסתר וההיפוך.

חובת קריאת המגילה היא פעמיים - בליל פורים וביומו. בני הכרכים המוקפים חומה קוראים בט״ו ובני הפרזים בי״ד. ביום שלפני פורים חלה ״תענית אסתר״. הפוסקים מרחיבים בדיני הקריאה, במידת החיוב של משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובגדרי שמחת היום.