הושענא רבה
מתי: כ״א בתשרי, היום השביעי של סוכות
הושענא רבה הוא היום האחרון של חול המועד סוכות, ונחשב במסורת ליום שבו נחתם הדין שנפתח בראש השנה. יש בו מנהגי תפילה ייחודיים.
מהות החג ומשמעותו
הושענא רבה הוא היום השביעי של סוכות והאחרון שבחול המועד. במסורת הוא נחשב ליום שבו נמסרים ״הפתקים״ ונחתם סופית הדין שנפתח בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים.
מנהגיו מצרפים שמחה של חג עם רצינות של ימים נוראים: מקיפים את הבימה שבע פעמים, ומצד שני אומרים חלקים מתפילות הימים הנוראים.
מנהגים עיקריים
שבע הקפות עם ארבעת המינים ואמירת ״הושענות״, חבטת חמש ערבות בקרקע, ולימוד בליל הושענא רבה - רבים נוהגים לקרוא בו את ספר דברים ואת ספר תהילים. בבוקר מתפללים בנוסח חגיגי יותר מבשאר חול המועד.
מנהגי החג בקצרה
- שבע הקפות עם ארבעת המינים
- חבטת ערבות
- לימוד בליל הושענא רבה
- תפילה בנוסח מיוחד
עיקרי ההלכה
הושענא רבה הוא חול המועד, ולכן מלאכה מותרת בו במידה המותרת בחול המועד. הערבה של החבטה היא מנהג נביאים ואינה טעונה ברכה. הפרטים בהלכות סוכה ולולב שבאורח חיים.
הדברים מובאים כסקירה כללית בלבד ואינם פסק הלכה. לפסיקה למעשה יש לפנות לרב.
