מלחמת היהודים · פרק ה׳, כ״ג

ג. ותשעה ממספר השערים היו מצֻפּים כֻּלָּם זהב וכסף, הדלתות והמשקופים [והמזוזות] גם יחד, ורק השער האחד, הוא השער החיצון אשר להיכל, היה מצֻפּה נחשׁת מקורינתוס ובהדרו הרב עלה על השערים המכספים והמזהבים. ובפתח כל שער היו שתי דלתות, שלשים אמה גֹבה האחת וחמש־עשרה רחבה. פתחי השערים גדלוּ ורָחבוּ מבית למבוא לשני עבריו והיו לאכסדרות, אשר מראה מִגדלים להן, שלשים אמה רֹחב האחת ושלשים אמה ארכה וארבעים אמה ומעלה קומתה, וכל אחת נשענה על שני עמודים וחוט שתים־עשרה אמה סבב את העמוד האחד. ומדה אחת היתה לכל השערים, מלבד השער אשר ממעל לשער הקורינתי (שער ניקנור), הוא אשר העלה מעזרת הנשים מרוח מזרח ונמצא ממול לפתח ההיכל (האולם), כי הוא היה גדול יותר הרבה, רום קומתו הגיע עד חמשים אמה ודלתותיו היו גבוהות ארבעים אמה ובעֹשר תפארת עֶדיוֹ עלה על כל חבריו והיה מצֻפּה כסף וזהב סגור. ואת צפוי הזהב על תשעת השערים הנותרים עשה אלכסנדרוס אבי טִבּריוס. חמש־עשרה מעלות העלו ממחיצת עזרת הנשים אל השער הגדול והן היו שפלות מחמש המעלות, אשר עלו בהן אל יתר השערים.