עקדת יצחק.אברהם אהב את יצחק בנו אהבה בלי־מצרים, כי בן זקונים הוא לו גם בן משביל דורש אלהים ומכבדו בכל לבב ושומע בקול אביו לכל אשר יצוהו, ויתחשב אברהם למאשר בארץ בדעתו כי בן יקיר כזה יירשהו וימלא מקומו אחריו. והאלהים נסה את אברהם וירא אליו ויספור וימנה לו את כל החסדים אשר עשה עמו מעודו, ואשר מגן צריו בידו, ויתן לו בן חכם לעת זקנתו, ובגלל כל חסדיו הנאמנים ההם הוא דורש ממנו להעלות לו את יצחק בנו לעולה, ויצוהו ללכת אל ארץ המוריה ולבנות שם מזבח על אחד ההרים ולהקריב עליו את בנו קרבן עולה לה׳, ואז ידע כי ירא אלהים הוא באמת ונותן יתר שאת לחפץ ה׳ על חיי בנו יחידו מחמל נפשו.
קדמוניות היהודים · פרק א׳, מ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
