קדמוניות היהודים · פרק א׳, כ״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

רעב בארץ כנען. אברהם ירד מצרימה. תשובתו לכנען.ויהי רעב בארץ כנען, וירד אברהם מצרימה, לבעבור ישבע מטובה בימי רעבון, גם לבעבור לַמֵד דעת אלקים אמת את כהני מצרים הנצמדים ללא־אלהים, אך מדעתו את המצרים כי רודפי זמה הם ולבם בוער לאהבת נשים, על כן ירא פן יהרגהו מלך מצרים על דבר אשתו היפה בנשים, ויבקש את אשתו כי תאמר אחותו היא, למען ייטב לשניהם. ויהי כבוא אברהם מצרימה ויראו שרי פרעה את שרה כי יפה היא מאד, ויהללו אותה אל פרעה, ותֻּקח האשה בית פרעה, ותבער בלבו אש החשק. אך ה׳ מנע אותו מנגוע בה, וינגע אותו ואת ביתו נגעים גדולים ויפל עליהם מהומה ובלהות. וישאל פרעה את פי הכֹּהנים מדוע חרה בו אף האלהים ובמה יכפר פניהם? ויאמרו לו כי על דבר אשת האיש אשר לקח יחרה בו אף האלהים, כי היא בעולת בעל, ויירא פרעה מאד וישאל את פי שרה מי היא ומי האיש ההולך עמה? ותגד לו שרה כי היא אשתו והוא אישה. ויקרא פרעה לאברהם ויאמר מה זאת עשית לי? למה לא הגדת לי כי אשתך היא? כי לו ידעתי זאת, לא לקחתי אותה אל ביתי, כי באָמרך אחותך היא, היתה את נפשי לקחתה לי לאשה, ועתה הנה אשתך קח ולך. ויתן לאברהם מתנות רבות כיד המלך, גם נתן לו רשיון לבוא בסוד כהני מצרים וחכמיה. ושם אברהם נשמע בכל ארץ מצרים, וכל יושבי הארץ נתנו לו כבוד והדר בגלל חכמתו הגדולה.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.